Sanedrín 72a:4

Suguiot Relacionadas:

• Indice Sanedrin Capitulo 1  2a2b3a3b4a4b5a5b6a6b7a7b8a8b9a9b10a10b11a11b12a12b13a13b14a14b15a15b16a16b17a17b18a Capitulo 2  18a18b19a19b20a20b21a21b22a22b Capitulo 3  23a23b24a24b25a25b26a26b27a27b28a28b29a29b30a30b31a31b Capitulo 4  32a32b33a33b34a34b35a35b36a36b37a37b38a38b39a39b Capitulo 5  40a40b41a41b42a Capitulo 6  42b43a43b44a44b45a45b46a46b47a47b48a48b49a Capitulo 7  49b50a50b51a51b52a52b53a53b54a54b55a55b56a56b57a57b58a58b59a59b60a60b61a61b62a62b63a63b64a64b65a65b66a66b67a67b68a Capitulo 8  68b69a69b70a70b71a71b72a72b73a73b74a74b75a Capitulo 9  75a75b76a76b77a77b78a78b79a79b80a80b81a81b82a82b83a83b84a Capitulo 10  84b85a85b86a86b87a87b88a88b89a89b90a Capitulo 11  90a90b91a91b92a92b93a93b94a94b95a95b96a96b97a97b98a98b99a99b100a100b101a101b102a102b103a103b104a104b105a105b106a106b107a107b108a108b109a109b110a110b111a111b112a112b113a113b
• Iomá 85b:4 אמר רבא לכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל דלית ליה פירכא דרבי ישמעאל דילמא כדרבא דאמר רבא מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מידע ידע דקאי לאפיה ואמר אי קאי לאפאי קטילנא ליה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו ואשכחן ודאי ספק מנלן Rava comentó sobre esto: Todos estos argumentos tienen refutaciones, excepto por que de Shmuel, que no tiene refutación. El Gemara explica la afirmación de Rava: la prueba presentada por el ladrón que rompe en Yabel Yishmael podría quizás ser refutada según el principio de Rava, como Rava dijo: ¿Cuál es la razón para la halakha sobre el ladrón que interrumpe? Hay una suposición de que mientras se está robando a una persona , no se restringe a sí mismo con respecto a su dinero. Y este ladrón sabe que el propietario se levantará para oponerse a él y se dijo a sí mismo desde el principio: Si él se levanta contra mí, lo mataré. Y la Torá dice: si una persona viene a matarte, levántate para matarlo primero. Encontramos una fuente para salvar una vida que está en peligro , pero de dónde sacamos que incluso en un caso donde hay incertidumbre…
• Kitzur Shuljan Aruj 114.14 נֹסַח שְׁטַר מְכִירַת חָמֵץ:אָנֹכִי הֶחָתוּם מַטָּה, מָכַרְתִּי לְהָעָרֵל (פְּלוֹנִי) אֶת כָּל סְפִּירְט שֶׁיֵּשׁ לִי בַּמַּרְתֵּף (קעלְלער) בַּדִּירָה שֶׁאֲנִי דָּר בָּהּ. וְהַמַּרְתֵּף הוּא בְּתוֹךְ הֶחָצֵר מִצַּד צָפוֹן הַשֵּׁנִי מִצַּד מִזְרָח. וְכָל סְפִירְט שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, הֵן בַּחֲבִיתִין בֵּינוֹנִיּוֹת הֵן בַּחֲבִיתִין גְּדוֹלוֹת (קיפעס) הַכֹּל מָכַרְתִּי לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל עִם הַכֵּלִים בְּעַד מָאַתַיִם וְעֶשְׂרִים זְהוּבִים (אעס"וו). וְגַם אַרַאק שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בִּצְלוֹחִית גָּדוֹלָה, לְעֵרֶךְ שֶׁבַע מִדּוֹת מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד חֲמִשָּׁה זְהוּבִים (אעס"וו) בְּלִי הַכֵּלִים. וְגַם [יֵין פֵּרוֹת] (שְׁלִיוָואוִויץ) (שֶׁאֵינוֹ נָקִי) שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בֶּחָבִית קְטַנָה (אנטיל) מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד שְׁנֵים עָשָׂר זְהוּבִים (אעס"וו) וַחֲמִשִּׁים [צ"ל] (אגורות) עִם הַכְּלִי. וְגַם מָכַרְתִּי לוֹ שֵׁשׁ חָבִיּוֹת רֵיקָנוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם סְפִירְט. וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת (קיפעס) בְּחֲשּׁוּקֵי בַּרְזֶל, גַּם כֵּן רֵיקָנוֹת מִסְפִירְט שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, כֻּלָּן מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד שְׁמֹנָה זְהוּבִים וַחֲמִשִּׁים [צַ"ל] (אגורות) (אעס"וו). גַּם חֲמִשָּׁה שַׂקִּים קֶמַח חִטִּים שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַנִּקְרָא שְׁפייז (מזוה) [מַחְסָן] הַשַּׁיָּךְ לַדִּירָה שֶׁאֲנִי דָּר בָּהּ, מָכַרְתִּי לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל עִם הַשַּׂקִּים בְּעַד שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה זְהוּבִים (אעס"וו). וְגַם כָּל הַכֵּלִים מֵחָמֵץ שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, דְּהַיְנוּ עֲרֵבוֹת וְתֵבוֹת מִקֶּמַח, מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד אַרְבָּעָה זְהוּבִים וַחֲמִשִּׁים [צַ"ל] (אגורות) (אעס"וו). גַּם גְּרִיסֵי שְׂעוֹרִים (גערשטל) בְּשַׂק קָטָן שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד זָהוּב אֶחָד וַחֲמִשִּׁים [צַ"ל] (אגורות) (אעס"וו) עִם הַשַּׂק. וְקִבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ עֵרָבוֹן, (דְּמֵי קְדִימָה) (דראנגאבע)…
• Shabat 95a:5 אמימר שרא זילחא במחוזא אמר טעמא מאי אמור רבנן דילמא אתי לאשויי גומות הכא ליכא גומות רבא תוספאה אשכחיה לרבינא דקא מצטער מהבלא ואמרי לה מר קשישא בריה דרבא אשכחיה לרב אשי דקא מצטער מהבלא אמר ליה לא סבר לה מר להא דתניא הרוצה לרבץ את ביתו בשבת מביא עריבה מלאה מים ורוחץ פניו בזוית זו ידיו בזוית זו רגליו בזוית זו ונמצא הבית מתרבץ מאליו אמר ליה לאו אדעתאי La Gemara relata: Ameimar permitió rociar agua en la ciudad de Meḥoza. Él dijo: ¿Cuál es la razón por la que los rabinos dijeron que está prohibido rociar agua? Se debió a la preocupación de que uno no venga a allanar los agujeros en un piso sin pavimentar. Aquí, en Meḥoza, no hay agujeros en el piso porque todas las casas tienen pisos de piedra. La Gemara también relata: Rava Tosfa'a, un experto en Tosefta , descubrió que Ravina estaba sufriendo en Shabbat de el polvoriento aire caliente en la casa. Y algunos dicen que Mar Kashisha, hijo de Rava, descubrió que Rav Ashi sufría el aire polvoriento . Mar Kashisha le dijo a Rav Ashi: Y mi Maestro no sostiene de acuerdo con esta halakha que se enseñó en…
• Baba Kama 25a:9 אמר ליה רב פפא לאביי והא האי תנא דלא דריש דיו ואף על גב דלא מפריך קל וחומר דתניא קרי בזב מניין ודין הוא מה טהור בטהור טמא בטמא טמא בטהור אינו דין שיהא טמא בטמא Rav Pappa dijo a Abaye: ¿Es el principio fundamental: es suficiente para que la conclusión que surge de una inferencia de a fortiori sea como su fuente, realmente aceptada por todas las autoridades? Pero hay este tanna , que no interpreta el halakha de acuerdo con el principio: Es es suficiente, aunque es un caso donde el principio no refuta la inferencia de a fortiori por completo. Como se enseña en una baraita : De donde se deriva que el semen de un hombre que experimenta una descarga similar a la gonorrea [ zav ] imparte impureza ritual por parte de alguien que la lleva, así como al entrar en contacto con ella, al igual que la descarga real parecida a la gonorrea? Es una derivación lógica de una inferencia de a fortiori : Justo como la saliva, que es ritualmente pura cuando viene de una persona que es ritualmente pura, es impura cuando viene de alguien como un zav quién es impuro, ¿no…
• Sanedrín 72b:6 תנו רבנן ׳והכה׳ בכל אדם ׳ומת׳ בכל מיתה שאתה יכול להמיתו בשלמא ׳והכה׳ בכל אדם איצטריך סלקא דעתך אמינא בעל הבית הוא דקים להו דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו אבל אחר לא § Con respecto al versículo que dice: "Si un ladrón se encuentra asaltando y es golpeado y muere, no se derramará sangre por su cuenta" (Éxodo 22: 1), los Sabios enseñaron a baraita : "Y es golpeada", por cualquier persona que lo golpee; "y muere", por cualquier medio de muerte por el cual puedes matarlo. La Gemara aclara esta baraita : Por supuesto , con respecto a las palabras "y está herido", era necesario para decir que cualquier persona puede golpearlo , como podría entrar en tu mente para decir que solo es el propietario de la casa a quien el ladrón tiene la certeza de resistirle, porque es una presunción que una persona no se restringe a sí misma cuando se enfrenta a con perder su dinero, y, por lo tanto, solo la vida del propietario está en peligro por parte del ladrón. Pero en cuanto a otra persona, el ladrón no está seguro de que intentará detenerlo y, por lo tanto, que otra persona no…
• Kitzur Shuljan Aruj 80.27 כָּל דָּבָר שֶׁהַיִשְֹרָאֵל אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ, אָסוּר גַּם כֵּן עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וּמִכָּל מָקוֹם בִּימֵי הַחֹרֶף, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּרִין לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת הַבַּיִת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, (כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן סִימָן צ' סָעִיף יח), נוֹהֲגִין שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי מַעֲמִיד אֶת הַתַּבְשִׁילִין שֶׁנִּצְטַנְּנוּ, עַל הַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁהוּא מַסִּיקוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַסִּיקוֹ. דְּכֵיוָן שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה בְּהַסָּקָה זֹאת לְחַמֵּם אֶת הַתַּבְשִׁילִין, אֶלָּא לְחַמֵּם אֶת הַבַּיִת, יֵשׁ מַתִּירִין. וְדַוְקָא שֶׁיַּעֲמִידֵם קֹדֶם הַהַסָּקָה וְלֹא אַחַר כָּךְ. וּפְשִׁיטָא שֶׁאִם אֵין הַכַּוָּנָה בַּהַסָּקָה בִּשְׁבִיל הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַתַּבְשִׁילִין, וַדַּאי אָסוּר בְּכָל עִנְיָן. וְיֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ אִם הַכַּוָּנָה הִיא בִּשְׁבִיל לְחַמֵּם אֶת הַבָּיִת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּנְהָג כְּהַמַּתִּירִין, מִכָּל מָקוֹם כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם צֹרֶךְ כָּל כָּךְ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאוֹתָן תַּנּוּרֵי בַּרְזֶל הָעֲשׂוּיִין לְבַשֵּׁל עֲלֵיהֶן תָּמִיד (שפאר קיכע), אַף עַל פִּי שֶׁמַּסִּיקִים בָּהֶן בַּשַׁבָּת לְצֹרֶךְ חִמּוּם הַבַּיִת, וְגַם הָאֵינוֹ יְהוּדִי מַעֲמִיד עָלָיו אֶת הַתַּבְשִׁילִין קֹדֶם הַהַסָּקָה, מִכָּל מָקוֹם הַיָּרֵא אֶת ה' יִמָּנַע מִזֶּה. Cualquier cosa que un judío prohíba en Shabat, también tiene prohibido hacerlo por un no judío. 104 Ver Kitzur Shulchan Aruch , Capítulo 73 para más detalles. Sin embargo, en invierno, ya que está permitido encender el horno para calentar la casa a través de un no-J ew, 105…
• Kitzur Shuljan Aruj 73.4 אָסוּר לִקְבֹּעַ לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמְּלָאכָה בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ קוֹבֵעַ לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהוּא קוֹבֵעַ לוֹ זְמַן שֶׁיִּגָּמֵר הַמְּלָאכָה סָמוּךְ לְאַחַר הַשַׁבָּת, וְיָדוּעַ כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה עַד יוֹם זֶה, אִם לֹא יַעֲשֶׂה גַּם בְּשַׁבָּת, גַּם כֵּן אָסוּר. וְכֵן אִם שׁוֹלֵחַ בְּיָדוֹ אִגֶּרֶת וְאוֹמֵר לוֹ, רְאֵה שֶׁתְּבִיאֵהוּ שָׁמָּה בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְיָדוּעַ כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ שָׁמָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֵלֵךְ גַּם בְּשַׁבָּת, גַּם כֵּן אָסוּר. וְכֵן אִם יוֹם הַשּׁוּק הוּא בְּיוֹם הַשַׁבָּת, אָסוּר לָתֵת לַנָּכְרִי מָעוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶּׁיִּקְנֶה לוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִקְנוֹתוֹ כִּי אִם בְּשַׁבָּת. וְכֵן אָסוּר לִתֵּן לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְמָכְרוֹ בְּעִנְיָן זֶה. וְאוּלָם אֹפֶן זֶה שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה בַשַׁבָּת, אֵינוֹ אָסוּר, אֶלָּא בַּנּוֹתֵן לוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל קוֹדֵם לָכֵן, מֻתָּר לָתֵת לוֹ הַחֵפֶץ לַעֲשׂוֹת אוֹ מָעוֹת לִקְנוֹת, וְטוֹב שֶׁלֹּא לָדוּר כְּלָל בְּעִיר שֶׁיּוֹם הַשּׁוּק הוּא בְּשַׁבָּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֶחְטָא. וְאִם הַשּׁוּק אֵינוֹ בִּשְׁכוּנַת הַיְהוּדִים, אֵין לָחשׁ. d) Está prohibido estipular con el no judío que haga el trabajo en Shabat. Incluso si no eres explícito acerca de que lo haga en Shabat, pero estableces el tiempo para que el trabajo se complete poco después de Shabat, y es claramente imposible completar el trabajo para ese momento a…
• Shabat 46a:3 ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן מוכני שלה בזמן שהיא נשמטת אין חיבור לה ואין נמדדת עמה ואין מצלת עמה באהל המת ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עליה מעות Las preguntas de Gemara: ¿Y el rabino Yoḥanan en realidad dijo que el halakha está de acuerdo con la opinión del rabino Yehuda? ¿No indicó Rabbi Yoḥanan el siguiente principio: La halakha está de acuerdo con una mishna no atribuida? Y aprendimos en la mishna que analiza la impureza ritual de un vagón con un tren de aterrizaje desmontable: el tren de rodaje del vagón, cuando es desmontable del vagón, no es no se consideran conectados a él y se consideran unidades independientes en lo que respecta a las halakhot de impureza ritual. Y no se mide con él. Esto se refiere al cálculo del volumen de cuarenta se'a , como un barco con un volumen superior a cuarenta se'a no tiene el estatus legal de un barco y no puede volverse ritualmente impuro. Y el tren de rodaje igualmente no protege juntos con el vagón en una tienda sobre el cadáver. Un carro grande se considera una tienda de campaña en sí mismo,…
• Kitzur Shuljan Aruj 1.4 לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, וּמִיָּד כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (וְאָמַר מוֹדֶה אֲנִי וְכוּ'), יָקוּם בִּזְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרַע בְּטַעֲנוֹת וְתוֹאֲנוֹת לְבַל יָקוּם. וְיִתְחַכֵּם עָלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בַּחֹרֶף, אֵיךְ תָּקוּם עַתָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהַקֹּר גָּדוֹל. וּבַקַּיִץ יַשִּׂיאֶנּוּ, אֵיךְ תָּקוּם מִמִּטָּתְךָ וַעֲדַיִן לֹא שָׂבַעְתָּ מִשְּׁנָתֶךָ. אוֹ בְטַעֲנוֹת אֲחֵרוֹת וְכַדּוֹמֶה. כִּי הַיֵּצֶר הָרַע הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב לָצוּד בְּנֵי אָדָם בְּמַהֲמוֹרוֹת בַּל יָקוּם. וְלָכֵן כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', צָרִיךְ לְהִתְגַבֵּר עָלָיו וְלֹא יִשְׁמַע לוֹ. וְאַף אִם יִכְבַּד עָלָיו הַדָּבָר מִפְּנֵי כְבֵדוּת הַגּוּף וְעַצְלוּתוֹ, יָשִׂים מְגַמָּתוֹ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי אִם הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אֵיזֶה אָדָם לְאֵיזֶה עֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ בּוֹ מָמוֹן אוֹ לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיַּצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ מִן הַהֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם נָפְלָה דְלֵקָה בָּעִיר וְכַדּוֹמֶה, בְּוַדַּאי הָיָה זָרִיז לָקוּם מִיָּד מִפְּנֵי אַהֲבַת מָמוֹנוֹ וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵּׁל. וְכֵן אִם צָרִיךְ לָלֶכֶת לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה קָם בִּזְרִיזוּת וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵּׁל, פֶּן יַעֲלִילוּ עָלָיו אוֹ כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲבוֹדַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר לָקוּם בִמְהִירוּת וּבִזְרִיזוּת. וְהַמַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים, לֹא יִכְבַּד עָלָיו אַחַר כָּךְ. וְהַבָּא לִטָּהֵר, מְסַיְּעִין לוֹ (סדר היום וסדור דֶּרֶךְ הַחַיִּים).…
• Shabat 153a:12 גמ׳ מאי טעמא שרו ליה רבנן למיתב כיסיה לגוי קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו אי לא שרית ליה אתי לאיתויי ארבע אמות ברשות הרבים GEMARA: Aprendimos en la mishna: alguien que viajaba en Shabat la víspera y la noche cayó, y Shabat comenzó mientras aún estaba en camino, le da su bolsa de dinero a un gentil. La Gemara pregunta: ¿Cuál es la razón de que los Sabios le permitieron entregar su bolsa a un gentil? ¿No está prohibido que un judío le pida a un gentil que realice una prohibición? ¿Trabajo en Shabat? El Gemara responde: Los Sabios mantienen que una persona no se restringe a sí misma cuando se enfrenta a perder su dinero. Si no le permite entregar su bolsa a un gentil, vendrá a cargar cuatro codos en un dominio público, violando así una prohibición de la Torá. Shabat 153a:12 en Español Siguiente Pasuk ➡ ⬅ Pasuk Anterior
• Kitzur Shuljan Aruj 14.7 וְלָכֵן לְאַחַר שֶׁאָמַר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל וְהִנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין, אִם הוּא רוֹאֶה כִּי אֵין לוֹ עוֹד זְמָן שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה עִם הַצִּבּוּר, אֶלָּא כְּשֶׁיְּדַלֵּג וְיַתְחִיל בְּבִרְכַת יוֹצֵר אוֹר, אֲזַי יַתְחִיל שָׁם. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְמָן לוֹמַר גַּם בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּתְהִלָּה לְדָוִד עַד סוֹפוֹ, דְּהַיְנוּ שָׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְיִשְׁתַּבַּח, יֹאמְרֵם. יֵשׁ לוֹ זְמָן יוֹתֵר, יֹאמַר גַּם הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ עַד כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ. יֵשׁ לוֹ עוֹד זְמָן יוֹתֵר, יֹאמַר גַּם הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'. יֵשׁ לוֹ עוֹד זְמָן יוֹתֵר, יֹאמַר גַּם שְׁאָר הַלְלוּיָהּ. יֵשׁ לוֹ עוֹד זְמָן יוֹתֵר, יֹאמַר גַּם וַיְבָרֵךְ דָּוִיד עַד לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. וְאִם יֵשׁ לוֹ עוֹד זְמָן יוֹתֵר, יֹאמַר גַּם הוֹדוּ עַד וְהוּא רַחוּם, וִידַלֵּג עַד וְהוּא רַחוּם שֶׁקֹדֶם אַשְׁרֵי וְשָׁם יַתְחִיל. וְהַמִּזְמוֹרִים שֶׁמּוֹסִפִין בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, אִם אֵין לוֹ זְמָן לְאָמְרָם, אֲזַי כָּל הַמִּזְמוֹרִים וְהַפְּסוּקִים שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָן בְּכָל יוֹם, לָהֶם הַקְּדִימָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְמָן לוֹמַר קְצָת גַּם מֵאֵלּוּ שֶׁמּוֹסִיפִים נִרְאֶה לִי, דִּבְשַׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת וְהַלֵּל הַגָּדוֹל (שֶׁהוּא הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב וְגוֹ), לָהֶם הַקְּדִימָה. וּבִשְׁאָר יוֹם טוֹב, לְהַלֵּל הַגָּדוֹל לְבַד, הַקְּדִימָה. וְאַחַר כָּךְ הַמִּזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה. וְכָל אֵלּוּ הַמִּזְמוֹרִים וְהַפְּסוּקִים יֹאמְרֵם קֹדֶם יִשְׁתַּבַּח, וּלְאַחַר גְּמַר הַתְּפִלָּה יַשְׁלִים כָּל מַה…
• Kitzur Shuljan Aruj 131.4 עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. כְּלוֹמַר, חַטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה' בִּלְבַד, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַקְדֵּק, שֶׁאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כַדִּין, יַחֲזִיר לוֹ וִיפַיֵס אוֹתָן. וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ, אִם הוּא שֶׁלוֹ עַל פִּי הַדִּין אוֹ לֹא, יוֹדִיע לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲמֹד עִמּוֹ מִיָד לְאַחַר יוֹם הַכִפּוּרִים לְדִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וִיקַבֵּל עָלָיו בֶּאֶמֶת לְקַיֵם כַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי בֵּית הַדִּין. וְגַם אִם לֹא חָטָא כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְסוֹ, וּמְחֻיָב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לְפַיְסוֹ. אַךְ אִם קָשֶׁה עָלָיו, אוֹ שֶׁהוּא מֵבִין כִּי יוֹתֵר קָרוֹב שֶׁיִתְפַּיֵס עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר מְבַקְשִׁין מִמֶּנוּ מְחִילָה, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, כִּי אֵין זֶה מִמִּדַּת יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא מִמִּדַּת עֵשָׂו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח. וְכֵן הוּא אוֹמֵר עַל הַגִבְעוֹנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָחֲלוּ וְלֹא נִתְפַּיְסוּ, וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְֹרָאֵל הֵמָה. אֲבָל דַרְכָּן שֶׁל זֶרַע יִשְֹרָאֵל הוּא לִהְיוֹת קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת. וּכְשֶׁהַחוֹטֵא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחוֹל, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וַאֲפִלּוּ הֵצֵר לוֹ הַרְבֵּה, לֹא יִקֹּם וְלֹא יִטֹּר. וְאַדְרַבָּה, אִם הַחוֹטֵא אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לָבוֹא אֵלָיו…
• Nazir 27b:8 יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש אפילו מן הקלה על הקלה מן החמורה על החמורה שהרי אין אדם מגלח על בהמת אביו בנזירות אבל יוצא במעות שהפריש אביו אפילו מן החמורה על הקלה או מן הקלה על החמורה שהרי אדם מגלח על מעות אביו בנזירות La baraita continúa: Un podría haber pensado que un hijo no cumple su obligación con la ofrenda de su padre, es decir, , con un animal que su padre separó, incluso de los animales que su padre designó para expiar una una transgresión menor , para expiar por el menor del hijo, o de los animales que el padre reservó para expiar una transgresión mayor , para expiar por el mayor del hijo, como se indicó anteriormente, como una persona no puede afeitarse, es decir, traer una ofrenda, por la relación nazare con el animal de su padre. En consecuencia, las halakhot De herencia no se aplican a este animal. Sin embargo, sin embargo, es posible que un hijo pueda cumplir su obligación comprando una ofrenda por el pecado con dinero que su padre separó por su propio pecado. -ofreir, incluso de dinero que el padre reservó para expiar una transgresión mayor en un…
• Sanedrín 10a:5 הא תו למה לי היינו הך משום דקא בעי בעיא עילויה דבעי רבא פלוני רבע שורי מהו מי אמרינן אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם קרוב אצל ממונו או דילמא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו בתר דבעיא הדר פשטה אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם קרוב אצל ממונו La Gemara pregunta: Parece que el caso del buey ejemplifica el mismo principio que el caso de la joven prometida. ¿Por qué también necesito este caso ? Esto es esencialmente idéntico a que El Gemara responde: el segundo caso fue necesario para aclarar un punto, porque Rava planteó un dilema al respecto, como Rava planteó un dilema: si alguien testifica: Tal y como está comprometido en la bestialidad con mi buey, ¿qué es la halakha ? Decimos: una persona es su propio familiar en relación con el testimonio, pero una persona no tiene el estatus de un familiar con respecto a su propiedad, y, en consecuencia, el buey también lo haría. ¿Ser ejecutado porque su testimonio sobre su propio animal es admisible? O quizás decimos: ¿Una persona tiene el estatus de un familiar con respecto a su propiedad, y, por lo tanto, su testimonio acerca de su buey es inadmisible? La Gemara…
• Kitzur Shuljan Aruj 51.8 בַּבְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ שֶׁלְּאַחַר מִינֵי מְזוֹנוֹת, פּוֹתֵחַ עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְחוֹתֵם וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה. וְעַל הַיַּיִן, פּוֹתֵחַ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן, וְחוֹתֵם [וְנוֹדֶה לְךָ] עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן, בָּרוּךְ אַתָה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל הַפֵּרוֹת, פּוֹתֵחַ עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ, וְחוֹתֵם [וְנוֹדֶה לְךָ] עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת וּבְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל אוֹ אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, אִם אָכַל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, אוֹמֵר, עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֵיהָ. אָכַל מִינֵי מְזוֹנוֹת וְגַם שָׁתָה יַיִן כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם בִּבְרָכָה אֶחָת. וְכֵן פֵּרוֹת וָיַיִן, וַאֲפִלּוּ עֲנָבִים וָיַיִן, פֵּרוֹת וּמִינֵי מְזוֹנוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ מִינֵי מְזוֹנוֹת וְיַיִן וּפֵרוֹת, כּוֹלֵל שְׁלָשְׁתָּן, וְיַקְדִּים עַל הַמִּחְיָה, וְאַחַר כָּךְ עַל הַגֶּפֶן, וְאַחַר כָּךְ עַל הָעֵץ. וּכְשֶׁכּוֹלֵל עַל הַמִּחְיָה עִם שְׁאָר מִין, לֹא יֹאמַר בַּחֲתִימָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, אֶלָּא יֹאמַר, בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן, אוֹ עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַפֵּרוֹת, אוֹעַל הַמִּחְיָה וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הַפֵּרוֹת. וּכְבָר נִדְפְּסָה הַנֻּסְחָא בַּסִּדּוּרִים, וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ יִשְֹרָאֵל לִהְיוֹת בָּקִי בִּבְרָכָה זוֹ בְּעַל פֶּה. La "berajá de tres facetas", que se dice después de [comer comida] [sobre la cual se dice la berajá] Bo rei minei mezonos comienza de…
• Nedarim 36b:3 אלא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה דקעביד שליחותיה אלא משלו על של הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה אלא לאו לדעתיה דנפשיה ומשלו תורם על של חבירו ואי אמרת צריך דעת הא קמהני ליה אלא לאו אין צריך דעת Más bien, debe ser que está diezmando con el conocimiento del propietario de la pila. Sin embargo, en ese caso, al diezmar el producto no es él ¿Se beneficia a el propietario, ya que está realizando la acción en cumplimiento de la agencia del propietario? Más bien, debe ser que separa teruma de su propia produce en en nombre del producto del propietario de la pila. La Gemara pregunta: Y con el conocimiento y el consentimiento de quién lo está haciendo? Si decimos es con el conocimiento del propietario de la pila, ¿no se está beneficiando ¿el propietario? Él está realizando la acción en cumplimiento de la agencia del propietario. Más bien, ¿no es así? que él está diezmando en la base de su propio conocimiento, y se está separando de su propio produce en nombre de el producto de otro? Y si dice eso para diezmar del producto de uno en nombre del producto del…
• Sanedrín 72a:15 תנו רבנן ׳אין לו דמים אם זרחה השמש עליו׳ וכי השמש עליו בלבד זרחה אלא אם ברור לך הדבר כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו § A propósito de un ladrón que irrumpe en una casa, los Sabios enseñados en una baraita : Los versos dicen: "Si un ladrón se encuentra allanando, es golpeado y muere, no se derramará sangre por su cuenta. Si el sol se levanta sobre él, habrá sangre derramada por su cuenta "(Éxodo 22: 1-2). Se puede plantear una pregunta: ¿Pero el sol se levantó solo sobre él? Más bien, estas palabras deben entenderse en un sentido metafórico: Si el asunto es tan claro para usted como el sol que el ladrón no viene para ti en paz, sino que su intención es matarte, levantarte y matarlo primero. Pero si no está seguro de sus intenciones, no lo mate. Sanedrín 72a:15 en Español Siguiente Pasuk ➡ ⬅ Pasuk Anterior
• Berajot 62b:8 ואמר ואמרתי מיבעי ליה ותחס וחסתי מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך La Gemara pregunta: ¿Por qué dice el verso: Y él dijo? Debería decir: Y yo dije. ¿Por qué dice el versículo: Y perdonó? Debería decir: Y perdoné. Más bien, Rabí Elazar dijo: David le dijo a Saúl: Por la ley de la Torá, debes ser asesinado, ya que eres un perseguidor quien busca matarme, y la Torá dice: Si uno viene a matarte a ti, mátalo primero. Pero fue la modestia que exhibiste lo que te ahorró. Berajot 62b:8 en Español Siguiente Pasuk ➡ ⬅ Pasuk Anterior
• Sanedrín 72a:3 מתני׳ הבא במחתרת נידון על שם סופו היה בא במחתרת ושבר את החבית אם יש לו דמים חייב אם אין לו דמים פטור MISHNA: El dueño de la casa puede matar a un ladrón que irrumpe en una casa con impunidad (ver Éxodo 22: 1). Él también está sentenciado a causa de su fin último , ya que se presume que si el propietario de la casa se resistiría al ladrón, el ladrón mataría al propietario de la casa. Si el ladrón se estaba rompiendo en una casa, y en el curso de hacerlo rompió un barril, si hay sangre -guiltiness for matándolo él, es decir, si el propietario sería responsable de matarlo, el ladrón es responsable de pagar el valor del barril. Un ejemplo de esto es si un padre irrumpió en la casa de su hijo,en cuyo caso se presume que incluso si el hijo se resiste a su padre, su padre nunca lo matará, y por lo tanto el hijo no puede matar a su padre, y si lo hace, es responsable. Si no hay sangre - culpabilidad por matarlo , es decir, si el propietario estaría exento del castigo por matarlo, el ladrón es exento de…
• Kitzur Shuljan Aruj 65.1 לְפִי שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם בְּטִבְעוֹ חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶל הַמָּמוֹן, וְקָרוֹב יוֹתֵר שֶׁיְהֵא הָאָדָם נִכְשָׁל בְּאִסּוּר רִבִּית מִבִּשְׁאַר אִסּוּרִין שֶׁבְּמָמוֹן, כִּי בְּגֶזֶל וְאוֹנָאָה וְכַדּוֹמֶה, הֲרֵי מַשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא נִגְזָל וְשֶׁלֹּא יִתְאַנֶּה, וְגַם זֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִגְזוֹל אוֹ לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, לִפְעָמִים הוּא נִמְנָע מֵחֲמַת בּוּשָׁה אוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּרִבִּית, כִּי הַלֹוֶה נוֹתֵן לוֹ בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וְהוּא שָׂמֵחַ, כִּי מָצָא מָקוֹם לִלְווֹת עַל כָּל פָּנִים בְּרִבִּית, וְגַם הַמַּלְוֶה חושֵׁב בְּדַעְתּוֹ, כִּי הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה גְּדוֹלָה עִם הַלֹּוֶה שֶׁיּוּכַל לְהַרְוִיחַ בְּמָמוֹן זֶה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם יוֹתֵר מִן הָרִבִּית, וְלָכֵן נָקֵל מְאֹד שֶׁיְהֵא אָדָם נִתְפַּתֶּה חַס וְשָׁלוֹם מִן הַיֵּצֶר הָרַע לִהְיוֹת נִכְשָׁל בְּאִסּוּר זֶה. עַל כֵּן הֶחְמִרָה תוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְאֹד בְּאִסּוּר זֶה, וְהַרְבֵּה לָאוִין נֶאֶמְרוּ בּוֹ, הַמַּלְוֵה עוֹבֵר בְּשִׁשָּׁה לָאוִין, וְלֹא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֶשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי, לֹא יִחְיֶה. הַלֹּוֶה עוֹבֵר בִּשְׁלשָׁה לָאוִין, הַסּוֹפֵר, וְהָעֵדִים וְהֶעָרֵב עוֹבְרִים כָּל אֶחָד בְּלָאו אֶחָד. וְכֵן הַסַּרְסוּר שֶׁהָיָה בִּינֵיהֶם אוֹ שֶׁסִּיַּע לְאֶחָד מֵהֶם, כְּגוֹן שֶׁהוֹרָה מָקוֹם לְהַלֹּוֶה לִלְווֹת אוֹ שֶׁהוֹרָה מָקוֹם לְהַמַּלְוֵה לְהַלְווֹת, גַּם כֵּן עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד (יו"ד קס). Prefacio La Torá escribe: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִי אֶת הֶעֳנִי עִמָךְ לאׁ ת ִהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה לאׁ תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ "a tu gente le das a mi gente , para…
• Berajot 58a:15 כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב אשר בשר חמורים בשרם חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה Cuando se iba, ese hombre le dijo a el rabino Sheila: ¿Realiza Dios tales milagros para los mentirosos? Él respondió: ¡Canalla! ¿No se llaman gentiles burros? Como está escrito: “Cuya carne es como la carne de los asnos” (Ezequiel 23:20). El rabino Sheila vio que iba a decirle a las autoridades persas que los llamó burros. Dijo: Este hombre tiene el estatus legal de un perseguidor. Busca que me maten. Y la Torá dijo: Si uno viene a matarte, mátalo primero. Lo golpeó con el bastón y lo mató. Berajot 58a:15 en Español Siguiente Pasuk ➡ ⬅ Pasuk Anterior
• Ketubot 35a:5 היכן ריבתה תורה אמר אביי אתיא רשע רשע רבא אמר אתיא מכה מכה אמר ליה רב פפא לרבא הי מכה אילימא ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת האי בקטלא כתיב אלא האי מכה מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש וסמיך ליה ואיש כי יתן מום בעמיתו [כאשר עשה כן יעשה לו] La Gemara pregunta: ¿Dónde la Torá incluye a los que pueden ser azotados? Abaye dijo: Se deriva de por medio de una analogía verbal entre el término malvado en el verso "Que él es malvado y puede morir" (Números 35:31), y el término malvado en el verso "Que es malvado y puede ser azotado" (Deuteronomio 25: 2). Rava dijo: Se deriva por medio de una analogía verbal entre el término smites en un verso y el término smites en otro verso. Rava Pappa le dijo a Rava: A a qué término smites te refieres? Si decimos que es el verso "Y el que golpea a un animal pagará por ello, y el que golpea a una persona morirá" (Levítico 24:21), claramente eso no es así, como que está escrito con respecto a la muerte. Smitir a una persona en ese verso se refiere al asesinato. Más bien, ,…
• Kitzur Shuljan Aruj 179.1 מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַלְווֹת לַעֲנִיֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ וְגוֹ'. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב אִם, קִבְּלוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאִם זֶה, אֵינוֹ רְשׁוּת אֶלָּא חוֹבָה. הָכִי אָמְרִינָן בִּמְכִלְתָּא, אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, חוֹבָה. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת (מִדִּכְתִיב אִם), תַּלְמוּד לוֹמַר, הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנוּ, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. וְהָא דִכְתִיב בִּלְשׁוֹן אִם, פֵּרוּשׁוֹ, אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה, אֶת עַמִּי תַּלְוֵהוּ וְלֹא לַגּוֹי. וּלְאֵיזֶה מֵעַמִּי, לְאוֹתוֹ שֶׁעִמָּךְ. מִכָּאן אָמְרוּ, עָנִי שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ, קוֹדֶם לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים. וַעֲנִיֵי עִירוֹ, קֹדְמִים לַעֲנִיֵי עִיר אַחֶרֶת. וּגְדוֹלָה מִצְוַת הַלְוָאָה לְעָנִי, יוֹתֵר מִמִצְוַת צְדָקָה לְעָנִי הַשּׁוֹאֵל, שֶׁזֶה כְּבָר נִצְרַךְ לִשְׁאֹל, וְזֶה עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמִדָּה זוֹ. וְהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל מִי שֶׁהוּא נִמְנָע מִלְּהַלְווֹת לְעָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְגוֹ'. וְהַמַּלְוֵה לְעָנִי בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר, אָז תִּקְרָא וה' יַעֲנֶה. Es una mitzvá prestar dinero a los judíos que lo necesitan, como se dice: "Si prestas dinero a mi pueblo, a los pobres entre ustedes", etc. 1 Éxodo 22:24. Esto se aplica solo si tiene dinero en efectivo listo. También es una mitzvá prestarle vasos u otras cosas. ( Ahavas Chesed 1: 2, 3) Aunque está escrito "si", nuestros Sabios de bendita memoria, recibieron la tradición de que este "si" no es una opción,…
• Kitzur Shuljan Aruj 94.3 שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, וּבְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֵין לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הָרְחוֹב, רַק דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח בֵּין הַחֲצֵרוֹת וְדֶרֶךְ שָׁם הוֹלְכִין אִם רוֹצִים, מְעָרְבִים עֵרוּב אֶחָד בְּיָחַד. אִם לֹא עֵרְבוּ בְּיַחַד, אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לְבַדָּם עֵרְבוּ, הֵם מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם, וּבְנֵי הַחִיצוֹנָה אֲסוּרִים. וְאִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ אֶלָּא בְּנֵי הַחִיצוֹנָה לְבַדָּם עֵרְבוּ, לֹא מַהֲנִי לָהֶם הָעֵרוּב, כִּי מֵאַחַר שֶׁבְּנֵי הַפְּנִימִית יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, הֵם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ דַּוְקָא אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ, דְּאָז כֵּיוָן שֶׁהֵם אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה בִּמְקוֹמָם, דַּהֲוֵי לֵיה רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ. וְרֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסֶרֶת גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אִם עֵרְבוּ גַּם הֵם בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁאָז מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בִמְקוֹמָם, וַהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ, אֵינָם אוֹסְרִים גַּם עַל הַחִיצוֹנָה. וְכֵן אִם בַּפְּנִימִית אֵינוֹ דָּר רַק יִשְֹרָאֵל אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בִּמְקוֹמוֹ, גַּם עַל הַחִיצוֹנָה אֵינוֹ אוֹסֵר. וְאִם בַּפְּנִימִית דָּרִים שְׁנַיִם וְלֹא עֵרְבוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבַּחִיצוֹנָה אֵינוֹ דָּר אֶלָּא אֶחָד, כֵּיוָן דַּהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסְרִים גַּם עַל הַיָּחִיד. [Si hay] dos arcos cortesanos , uno detrás del otro, y los inquilinos del patio interior no tienen otra salida a la calle que a través del patio exterior, si [los inquilinos de ambos tribunales] desean hacerlo, pueden…
• Baba Kama 104a:2 אלא אמר רבא שאני מתניתין דכיון דידע למאן גזליה ואודי ליה כיון דאפשר לאהדורי ממונא למריה הוה ליה כמאן דאמר ליה יהיו לי בידך הלכך נשבע אף על גב דקאמר ליה יהיו לי בידך כיון דבעי כפרה לא סגי עד דמטי לידיה הא לא אישתבע הוי גביה פקדון עד דאתי ושקיל ליה Más bien, Rava dijo: El caso de la mishna es diferente, y la halakha que se menciona aquí podría estar de acuerdo con las opiniones de ambos Rabí Tarfon y el rabino Akiva. Pues como el ladrón sabe a quién le robó y le admitió que le robó, ya que es posible devolver el dinero a su propietario, la víctima del robo es como la que le dice a el ladrón: el dinero que me debe se mantendrá en su poder como depósito para mi Por lo tanto, en un caso donde el ladrón prestó un falso juramento, aunque se considera que el propietario le dijo: El dinero que me debes se guardará en su poder como depósito para mí, ya que el ladrón requiere expiación por su falso juramento, no es posible para él para lograr la expiación hasta que el dinero llegue a la posesión de…
• Kitzur Shuljan Aruj 29.7 שֶׁמָּא יֹאמַר הָאָדָם הוֹאִיל וְהַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, דֶּרֶךְ רָעָה הֵן, שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, אֶפְרֹוֹשׁ מֵהֵן בְּיוֹתֵר, וְאֶתְרַחֵק לְצַּד הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, וְלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה, וְלֹא יֵשֵׁב בְּדִירָה נָאָה, וְלֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ נָאֶה, אֶלָּא יִלְבַּשׁ שַׂק וְכַדּוֹמֶה, גַּם זֹה דֶּרֶךְ רָעָה הִיא, וְאָסוּר הוּא לֵילֵךְ בָּהּ. הַמְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב בַּנָזִיר, וְכִפֵּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמָה אִם נָזִיר שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן צָרִיךְ כַּפָּרָה. הַמּוֹנֵעַ אֵת עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר וְדָבָר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְפִיכָךְ צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא יִמָּנַע הָאָדָם, אֶלָּא מִן הַדְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה לָנוּ, וְלֹא יֶאֱסֹר עַל עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. כָּךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא דַּיְּךָ מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְבָרִים הַמֻּתָּרִים. וְאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְסַגֵּף אֶת עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית יוֹתֵר מִן הָרָאוּי. וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תְּשׁוֹמֵם. וְאָמַר פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ. Tal vez una persona podría decir: "Dado que la envidia, la lujuria, la lujuria y demás , son rasgos de mal carácter que eliminan a un hombre del mundo, me abstendré por…
• Kitzur Shuljan Aruj 66.9 אִם הַנּוֹתֵן רוֹצֶה שֶׁהַמְקַבֵּל יִתֵן לוֹ שְׁטַר חוֹב פָּשׁוּט וְאַמִּיץ, כְּחָק הַמְּדִינָה, בִּכְדֵי שֶׁאִם הַמְקַבֵּל יְסָרֵב מִלִּפְרוֹעַ אוֹ יָמוּת, יְהֵא לוֹ נָקֵל לִגְבּוֹת מְעוֹתָיו עַל יְדֵי עֶרְכָּאוֹת, אֶלָּא שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם מַתְנִים שֶׁמָּעוֹת אֵלּוּ הֵן בְּתוֹרַת עִסְקָא, לֹא מַהֲנֵי, וַאֲפִלּוּ הַשְּׁטָר אֵינוֹ אֶלָּא עַל הַקֶּרֶן לְבָד, דְּכֵיוָן שֶׁהַנּוֹתֵן יָכוֹל לִגְבּוֹת כָּל הַמָּעוֹת בִּשְׁטַר חוֹב שֶׁבְּיָדוֹ אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הֶפְסֵד בָּרוּר, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ אִם הַמְקַבֵּל מַאֲמִין לְהַנּוֹתֵן וְהוּא אָדָם חָסִיד, מִכָּל מָקוֹם לֹא מַהֲנֵי. וַאֲפִלּו אִם הַמְקַבֵּל נוֹתֵן לְהַנּוֹתֵן גַּם שְׁטַר עִסְקָא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ כִּי הַמָּעוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּשְּׁטַר חוֹב הֵן בְּתוֹרַת עִסְקָא, גַּם כֵּן לֹא מַהֲנֵי, דְּאִכָּא לְמֵיחָשׁ שֶׁמָּא הַנּוֹתֵן אוֹ יוֹרְשָׁיו יַעֲלִימוּ אַחַר כָּךְ אֶת שְּׁטַר הָעִסְקָא וְיִגְבּוּ בִּשְׁטַר חוֹב. וְאֵין הֶתֵּר לָזֶה, אֶלָּא שֶׁיַּשְׁלִישׁוּ אֶת שְּׁטַר הָעִסְקָא בְּיַד שָׁלִישׁ, אוֹ שֶׁהַנּוֹתֵן יַחְתֹּם אֶת עַצְמוֹ עַל שְּׁטַר הָעִסְקָא וִיהֵא מֻנָּח בְּיַד הַמְקַבֵּל, אוֹ שֶׁיִּכְתְּבוּ עַל שְּׁטַר הַחוֹב, שֶׁהוּא עַל פִּי אֹפֶן הַמְבֹאָר בִּשְׁטַר עִסְקָא, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת יְיַחֲדוּ עֵדִים שֶׁשְּׁטַר הַחוֹב הוּא בְּתוֹרַת עִסְקָא. וּבְכָל אֳפַנִים אֵלּוּ, אֲפִלּוּ אִם נִכְלַל בִּשְׁטַר הַחוֹב הַקֶּרֶן עִם הָרֶוַח, שַׁפִּיר דָּמֵי (סִימָן קס"ז קע"ז ובחכמת אדם). El inversor puede querer que el comerciante le entregue un pagaré simple, que es vinculante en un tribunal civil para que, en caso de que el comerciante se…
• Shabat 104a:6 סע סמוך עניים לישנא אחרינא סימנין עשה בתורה וקנה אותה פ׳ כפופה פ׳ פשוטה פה פתוח פה סתום צדי כפופה וצדי פשוטה צדיק כפוף צדיק פשוט היינו נאמן כפוף נאמן פשוט הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו מכאן שנתנה התורה במנוד ראש Samekh ayin : Apoye a los pobres [ semokh aniyyim ] para evitar que sigan cayendo. Otra versión: Make mnemonic firma [ simanim aseh ] para recordar la Torá y adquirirla. The doblado peh y recto peh : A veces es necesario tener una boca abierta [ peh patuaḥ ] y habla, y algunas veces uno necesita tener boca cerrada [ peh satum ]. La se dobló tzadi y straight tzadi indican que una persona justa que está doblada y humilde [ tzaddik kafuf ] finalmente se convertirá en una persona justa conocida [ tzaddik pashut ] cuya justicia es aparente para todos. La Gemara pregunta: Eso es idéntico a la interpretación de la monja recta y doblada : Ne'eman kafuf , ne 'eman pashut . La Gemara explica: El versículo agregó la flexión de la persona justa a la flexión de la persona fiel Desde aquí se deriva que la Torá fue dada en una atmósfera de…
• Kitzur Shuljan Aruj 131.5 אִם מֵת זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר חָטָא כְּנֶגְדּוֹ, מֵבִיא עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ, וְאוֹמֵר, חָטָאתִי לֵאלֹהֵי יִשְֹרָאֵל וְלָזֶה הָאִישׁ [פְּלוֹנִי] שֶׁחָטָאתִי לוֹ. וְהֵם יָשִׁיבוּ לוֹ, מָחוּל לָךְ, מָחוּל לָךְ, מָחוּל לָךְ. וְיֶשׁ לוֹ לֵילֵךְ יָחֵף. גַם יֶשׁ לוֹ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא אִם אֵינוֹ בִזָּיוֹן לְהַמֵּת. אִם קֶבֶר הַמֵּת הוּא חוּץ לְשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת מִן הַמָּקוֹם שֶׁדָּר בּוֹ הַחוֹטֵא, אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, אֶלָּא יִשְׁלַח שְּׁלִיחוֹ, וְהַשְּׁלִיחַ יִקַּח שָׁם עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְיֵלֵךְ עַל קִבְרוֹ, וְיֹאמַר, הִנְנִי שְּׁלִיחַ שֶל פְּלוֹנִי, מוֹדֶה בָרַבִּים, שֶׁשְּׁלָחַנִי פְּלוֹנִי לְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל מַה שָּׁחָטָא וְכוּ'. אִם חֵרֵף אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל קִבְרוֹ, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנוֹ מְחִילָה בְּמָקוֹם שֶׁחֵרְפוֹ. וְאִם הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רָע, צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ תְּשׁוּבָה, עַל שֶׁעָבַר חֵרֶם הַקַּדְמוֹנִים שֶׁלֹא לְהוֹצִיא שֵׁם רָע עַל מֵתִים. Si la persona perjudicada ha muerto, el delincuente debe reunir a diez hombres en su tumba y decir: "He pecado contra el Dios de Israel y contra este hombre", y ellos responden: "Eres perdonado, eres perdonado, eres perdonado." Debe caminar descalzo y explicar en detalle la naturaleza del delito, a menos que sea humillante para los muertos. Si la tumba está a más de tres parsa 4 Vea el glosario fuera de la residencia del delincuente, no tiene que ir…
• Shabat 120a:4 גמ׳ והא תנא ליה רישא שלש סעודות ותו לא אמר רב הונא לא קשיא כאן בבא להציל כאן בבא לקפל ובא להציל מציל את כולן בא לקפל אינו מקפל אלא מזון שלש סעודות רבי אבא בר זבדא אמר רב אידי ואידי בבא לקפל ולא קשיא כאן לאותה חצר כאן לחצר אחרת בעי רב הונא בריה דרב יהושע פירש טליתו וקיפל והניח וקיפל והניח מאי כבא להציל דמי או כבא לקפל דמי GEMARA: La Gemara pregunta: ¿No se enseñó en la primera cláusula, es decir, la mishna precedente, que uno puede rescatar tres comidas y no más? Rav Huna dijo: Esto no es difícil. Esta mishna actual permitía rescatar una mayor cantidad cuando uno viene a rescatar una canasta o un pastel redondo de higos; que la mishna anterior permitía rescatar alimentos por solo tres comidas en un caso donde uno viene a recolectar la comida. Cuando uno viene a rescatar, puede rescatar todo; cuando uno viene a recolectar, puede recolectar comida solo para tres comidas. Sin embargo, Rabbí Abba bar Zavda dijo que Rav dijo: Tanto esto como lo que se refieren a un caso donde uno viene a recoger,y esto no es difícil. Esta corriente mishna permitió rescatar una…
• Kitzur Shuljan Aruj 29.13 כָּל הַשּׂוֹנֵא אֶחָד מִיִשְֹרָאֵל בְּלִבּוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִּשְׂנָא אֵת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קפ"ט סָעִיף ה'). וְאִם חָטָא אִישׁ כְּנֶגְדּוֹ, לֹא יִשְׂטְמֶנוּ וְיִשְׁתֹּק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים וְלֹא דִבֵּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרַע וְעַד טוֹב, כִּי שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֵת אַמְנוֹן, אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר: לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ, וְלָמָּה חָטָאתָ לִי בְּדָבָר זֶה? שֶׁנֶּאֱמַר הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֵת עֲמִיתֶךָ. וְאִם חָזַר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחֹל לוֹ, צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ, וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים (שירפא את אבימלך) (רמב"ם פ"ו), בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (סוֹף פֶּרֶק ט"ז) וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת כֵּיצַד. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אָדָם לוֹמַר: אֱהֹב אֵת הַחֲכָמִים, וּשְׂנָא אֵת הַתַּלְמִידִים, אֱהֹב אֵת הַתַּלְמִידִים, וּשְׂנָא אֵת עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָא אֱהַב אֵת כֻּלָּם וּשְׂנָא אֶת הַאֶפִּיקוֹרְסִים, וְהַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים וְכֵן הַמָּסוֹרוֹת. וְכֵן דָּוִד אָמַר מְשַׂנְאֶיךָ ה', אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטַט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי, הֲלֹא הוּא אוֹמֵר, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה', מַה טַּעַם, כִּי אֲנִי בְּרָאתִיו. וְאִם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ, אַתָּה אוֹהֲבוֹ. וְאִם לָאו אִי אַתָּה אוֹהֲבוֹ. Cualquiera que odie a un prójimo judío en su corazón, transgrede un mandamiento negativo, como se dice: "No odies a tu hermano en tu corazón". 40 Levítico 19:17. (Ver Capítulo 189: 5) Si alguien ha pecado contra ti, no debes…
• Baba Batra 47b:6 ורב ביבי מסיים בה משמיה דרב נחמן קרקע אין לו אבל מעות יש לו במה דברים אמורים שאמרו עדים בפנינו מנה לו אבל אמרו עדים בפנינו הודה לו לא כדרב כהנא דאמר אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה לדידיה ולחמריה לשחוור Y Rav Beivai concluye esa discusión sobre la declaración de Rav Huna, que un ladrón no retiene la posesión del campo incluso si presenta pruebas de la transacción, con un comentario en nombre de Rav Naḥman: El ladrón no tiene derechos sobre la tierra, pero sí tiene derechos sobre el dinero que pagó por el tierra, y el propietario tiene que reembolsarle. En qué caso es esta declaración de que se le reembolsa al ladrón dicho? Es específicamente donde los testigos dijo: el ladrón contó el dinero para el propietario y se lo dio a él en nuestra presencia; pero si los testigos dijeron: el propietario admitió a el ladrón en nuestra presencia que recibió el pago, entonces el ladrón no será reembolsado, ya que la admisión puede haberse realizado bajo coacción. Esto es de acuerdo con la opinión de Rav Kahana, quien dice: Si el propietario no haya admitido el ladrón que recibió el pago, el ladrón…
• Shabat 15b:6 ואמר עולא אלו ששה ספיקות באושא התקינו אלא אתו אינהו גזור אגושא לתלות ואאוירא ולא כלום ואתו רבנן דשמנים שנה גזור אידי ואידי לתלות ואתו באושא גזור אגושא לשרוף ואאוירא כדקאי קאי: Y Ulla dijo con respecto a estos seis casos inciertos : En Usha instituyeron cómo se debe actuar en términos de la práctica halakha . Si es así, un grupo de tierra de la tierra de las naciones transmite impureza desde el momento de las ordenanzas de Usha y no desde ochenta años antes de la destrucción del Templo. Más bien, Yosei ben Yo'ezer y Yosei ben Yoḥanan llegaron y decretaron que si teruma entrara en contacto con un grupo de tierra de la tierra de las naciones, su estado legal está en suspenso y uno no lo quema, y sobre teruma que entró al aire espacio de la tierra de las naciones decretaron nada. Y los sabios de los últimos ochenta años del Templo llegaron y emitieron un decreto sobre esto, tierra, y sobre eso, aire, que en ambos casos la teruma está en desuso. Y los Sabios de la ciudad de Usha vinieron y decretaron que teruma que entró en contacto con un grupo de la…
• Kitzur Shuljan Aruj 59.15 אִם בֵּרַךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל עֲנָבִים, יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד שֶׁהֱחֱיָנוּ עַל הַיַּיִן הֶחָדָשׁ, כִּי שִׂמְחָה אַחַת הִיא, שֶׁהַיַּיִן יוֹצֵא מִן הָעֲנָבִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל הַיַּיִן הֶחָדָשׁ, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בּוֹ שִׂמְחָה יְתֵרָה מִבַּעֲנָבִים. וְעַל כֵּן טוֹב שֶׁאִם בֵּרַךְ שֶׁהֱחֱיָּנוּ עַל עֲנָבִים, אֲזַי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, יְבָרֵךְ תְּחִלָּה שֶׁהֱחֱיָנוּ עַל אֵיזֶה מִין חָדָשׁ לִפְטוֹר גַּם אֶת הַיַּיִן. אֲבָל אִם בֵּרַךְ תְּחִלָּה שֶׁהֱחֱיָנוּ עַל הַיַּיִן, לְכֻלֵּי עַלְמָא אֵינוֹ מְבָרֵךְ עוֹד עַל עֲנָבִים. וְכָל זֶה דַּוְקָא כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה אֶת הַיַּיִן כְּשֶׁהוּא תִּירושׁ, שֶׁהוּא נִכָּר שֶׁהוּא יַיִן חָדָשׁ. אֲבָל אִם אֵינוֹ שׁוֹתֵהוּ עַד שֶׁהוּא יַיִן, אֲפִלּוּ לֹא בֵּרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל עֲנָבִים, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁהֱחֱיָנוּ, מִשּׁום דְּאֵינוֹ נִכָּר בֵּין חָדָשׁ לְיָשָׁן. Si dijo Shehecheyanu sobre las uvas, algunas autoridades sostienen que no necesita repetirlo cuando bebe vino nuevo, ya que ambos son del mismo placer , ya que el vino está hecho de uvas. Pero otros sostienen que aun así, también debes decir Shehecheyanu sobre el vino nuevo, porque el vino te da más placer que las uvas. Por lo tanto, el mejor curso a seguir es, si ya dijo Shehecheyanu sobre las uvas y luego desea beber vino nuevo, que primero diga Shehecheyanu sobre alguna fruta nueva [y tener…
• Sanedrín 72a:16 תניא אידך ׳אם זרחה השמש עליו דמים לו׳ וכי השמש עליו בלבד זרחה אלא אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו קשיא סתמא אסתמא Se enseña en otra baraita : El versículo dice: "Si el sol se levanta sobre él, habrá sangre derramada sobre su cuenta ". Se puede plantear una pregunta: ¿Pero el sol se levantó solo sobre él? Más bien, estas palabras deben entenderse de la siguiente manera: Si el asunto es tan claro para usted como el sol que el ladrón está llegando a usted en Paz, no lo mates. Pero si no estás seguro de sus intenciones, levántate y mátalo. El Gemara nota una dificultad: El halakha en el caso indeterminado como se indica en la primera baraita contradice la halakha en indeterminado caso como se indica en la segunda baraita . El primer baraita indica que si el propietario no está seguro de las intenciones del ladrón, tiene prohibido matar al ladrón, mientras que el segundo baraita indica que, en tal caso, sí lo está. Permitido matar al ladrón. Sanedrín 72a:16 en Español Siguiente Pasuk ➡ ⬅ Pasuk Anterior
• Yevamot 30a:1 מתני׳ שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת MISHNA: En el caso de tres hermanos, dos de los cuales estaban casados ​​con dos hermanas y uno que estaba casado con una mujer no relacionada, ocurrió lo siguiente: El marido de una de las hermanas murió sin hijos, y el hermano que estaba casado con la mujer no emparentada casada, es decir, se casó levemente con el hermano fallecido esposa y más tarde murió a sí mismo, sin hijos. En esta situación, ambas mujeres suceden por matrimonio levirato antes que la otra, quedando, hermano. La primera mujer es despedida debido a la prohibición que prohíbe a la hermana de su esposa, ya que ella es la hermana de la esposa de este hermano, y el segundo la mujer es despedida debido a su estatus como la primera mujer esposa rival . Después del primer matrimonio de levirato, esta segunda mujer se convirtió en la esposa rival de la hermana, y por lo tanto está exenta de El matrimonio levirato también. Sin embargo,…
• Kitzur Shuljan Aruj 131.1 נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת כַּפָּרוֹת בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, שֶׁאָז הָרַחֲמִים גּוֹבְרִין. לוֹקְחִין תַּרְנְגוֹל שֶׁאֵינוֹ מְסֹרָס, לְזָכָר, וְתַרְנְגֹלֶת לִנְקֵבָה. וּלְאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת, תַּרְנְגוֹל וְתַרְנְגֹלֶת. תַּרְנְגוֹל, שֶׁמָּא הַוָּלָד הוּא זָכָר. וְאִם הַוָּלָד הוּא נְקֵבָה, דַּי לְאִמָּה וּלְבִתָּהּ בְּתַרְנְגֹלֶת אֶחָת. וַאֲפִלּוּ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, יְכוֹלִין שְׁנַיִם לִקַּח כַּפָּרָה אֶחָת. וּבוֹחֲרִים בִּלְבָנִים, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֶמַר, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. אֲבָל אֵין לְחַזֵר בְּפֵרוּשׁ בִּשְׁעַת קְנִיָה אַחַר לְבָנִים וְלִקְנוֹתָם בְּיֹקֶר, כִּי זֶהוּ כְּעֵין דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אֶלָּא כְּשֶׁיִזְדַּמֵּן לוֹ לָבָן (אוֹ) שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ בֵּין אֲחֵרִים, יִבְחַר בּוֹ. לוֹקֵחַ כָּל אֶחָד כַּפָּרָתוֹ בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, וְאוֹמֵר הַפְּסוּקִים, בְּנֵי אָדָם וְגוֹ', וּמְסַבְּבָהּ סְבִיב רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר, זֶה חֲלִיפָתִי וְכוּ' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אִם מְסַבֵּב לְאַחֵר, אוֹמֵר, זֶה חֲלִיפָתְךָ. וְיֶשׁ לוֹ לְסַבֵּב תְּחִלָּה לְעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ לַאֲחֵרִים. וְטוֹב שֶׁתְּהֵא הַשְּׁחִיטָה גַם כֵּן בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר תֵּכֶף לְאַחַר הַסִּבּוּב. וְאַל יַחְשׁוֹב הָאָדָם שֶׁזּוֹהִי כַּפָּרָתוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא יַחְשֹׁב כִּי כָל מַה שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹף הַזֶּה, הָיָה רָאוּי לָבוֹא עָלָיו בַּעֲוֹנוֹתָיו. וְיִתְאוֹנֵן עַל חֲטָאָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. וְנוֹהֲגִין לִזְרוֹק בְּנֵי הַמֵּעַיִם וְהַכָּבֵד וְהַכְּלָיוֹת שֶׁל הַכַּפָּרוֹת עַל הַגַּגּוֹת אוֹ בֶּחָצֵר, מְקוֹם שֶׁהָעוֹפוֹת יְכוֹלִים לָקַחַת מִשָּׁם, לְפִי שֶׁרָאוּי לְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת בְּיוֹם זֶה, כְּדֵי שֶׁיְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁאָכְלוּ גָזֵל, כְּדֵי שֶׁיִתֵּן הָאָדָם אֶל לִבּוֹ לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל. אִם אֵין תַּרְנְגוֹלִים…
• Kitzur Shuljan Aruj 49.4 כְּשֵׁם שֶׁהַפַּת אִם קָבַע עָלָיו פּוֹטֵר כָּל מִינֵי מַאֲכָל, כָּךְ הַיַּיִן אִם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ לִשְׁתֹּת יַיִן, פּוֹטֵר שְׁאָר מַשְׁקִין מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּמִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְדַוְקָא אִם הַמַּשְׁקִין הָיוּ עוֹמְדִין לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַיַּיִן אוֹ שֶׁהָיָה עַל כָּל פָּנִים בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת אוֹתָן מַשְׁקִים. אֲבָל אִם לֹא הָיָה לְפָנָיו וְלֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶן, הֲוֵי סָפֵק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן אוֹ לֹא. עַל כֵּן, יִמְנַע אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם עַד לְאַחַר שֶׁיְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל הַיַּיִן, אוֹ שֶׁיְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל שֶׁהַכֹּל וִיכַוֵּן לִפְטוֹר גַּם אֶת הַמַּשְׁקִין. Del mismo modo que el pan, si se come como parte de una comida, exime a todo tipo de alimentos [de una berajá], también lo hace el vino, cuando forma parte de una restauración de vino, 10 Era costumbre tener una comida de vino no relacionada con una comida. Los poskim , sin embargo, están de acuerdo en que incluso el vino borracho de manera informal exime otras bebidas de una berajá. (Ver Mishnah Berurah 174: 4 (6)) exime otras bebidas de una pre-berajá y de una después de la berajá. Esto es así solo si las bebidas estaban antes que usted en el momento en que dijo la berajá sobre el vino o, al menos, fue su intención beber esas bebidas. Pero,…
• Kitzur Shuljan Aruj 48.8 עִסָּה שֶׁנִּלּושָׁה אֲפִלּוּ בְּמַיִם לְבַד וּבִשְּׁלָהּ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, וּלְאַחֲרֶיהָ עַל הַמִּחְיָה, אֲפִלּוּ אָכַל שִׁעוּר שְׂבִיעָה. וְכֵן גְּרִיסִין (גרויפען) שֶׁנַּעֲשִׂין מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן וּבִשְּׁלָן, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן גַּם כֵּן בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, וּלְאַחֲרֵיהֶן עַל הַמִּחְיָה, אֲפִלּוּ אָכַל שִׁעוּר שְׂבִיעָה. וְאִם אוֹכְלָן עִם הַמָּרָק, וְכֵן מַאַכְלֵי עִסָּה שֶׁאוֹכְלִין עִם הַמָּרָק אוֹ עִם הֶחָלָב שֶׁנּתְבַּשְּׁלוּ בָּהּ, אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל הַמָּרָק וְהֶחָלָב, כִּי הֵמָּה טְפֵלִים וּבְטֵלִים לְגַבֵּיהֶן. אֲבָל אִם בִּשֵּׁל רַק מְעַט לְבִיבוֹת אוֹ גְּרִיסִין, וְעִקַּר כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל הָרֹטֶב אוֹ הֶחָלָב, בְּעִנְיָן זֶה אֵינָן בְּטֵלִין וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן שֶׁהַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל גַּם הַלְּבִיבוֹת וְהַגְּרִיסִין, אֵין הָרֹטֶב וְהֶחָלָב בְּטֵלִין כֵּיוָן שֶׁהֵן הָעִקָּר. וּמִכָּל מָקוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, רָאוּי לְבָרֵךְ תְּחִלָּה שֶׁהַכֹּל עַל הָרֹטֶב אוֹ עַל הֶחָלָב לְבַד וְלִשְׁתּוֹת קְצָת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ עַל הַלְּבִיבוֹת אוֹ הַגְּרִיסִין, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת (עַיֵּן מחה"ש סִימָן רה סק"ו) שֶׁגַּם הֵמָּה אֵינָן טְפֵלוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה בִּשְׁבִילָן, לְפִי שֶׁמִין דָּגָן הוּא חָשׁוּב, וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה טָפֵל לְהַפְסִיד בִּרְכָתוֹ, כָּל שֶׁבָּא לִתֵּן טַעַם בַּקְּדֵרָה (קסח רב רה רח). Incluso si la masa se amasa solo con agua y luego se hierve, recitas la berajá, Borei minei mezonos y luego Al hamichyah . Esto es así incluso si comiste lo suficiente como para estar…